נושא הסליחה הוא חשוב ומשמעותי לכל אדם ובכל שלב בחיים. וכולנו זוכים מדי שנה לימים מיוחדים בהם נושא הסליחה עולה לסדר היום ביתר שאת, הכוונה היא לימי אלול ועשרת ימי תשובה ששיאם ביום כיפור.
יש שמשתמשים בימים אלו ל'ניקוי עמוק' ופועלים לסלוח ולבקש סליחה; יש שמקדישים לזה הרהור קל או מחשבה; ויש שעבורם זהו עיסוק מתיש ומעדיפים לדלג מעליו. המאמר הזה חשוב לכל סוגי האנשים, כי הוא מציג את המתנה החשובה שנקראת 'סליחה', את החשיבות שלה בכל יום בשנה וההשפעה המיטיבה שלה עלינו.
נתחיל מבראשית, כולנו סוחבים איתנו מטענים של מכאובים: עלבונות שספגנו, כעסים שעלו בנו, תסכולים שחווינו, ביקורת ואשמה שנאמרו כלפינו ועוד. כל אלו עשויים לעורר בנו רגשות קשים ביניהם כעס, תסכול ואף טינה. כל חוויה כזו מוסיפה ל"מזוודה" שלנו עוד ועוד משקל ופגיעות.
כאשר אנו סולחים אנו משחררים את המשקל המכביד מהמזוודה שלנו, משחררים כעס וטינה שאינם משרתים אותנו, משחררים את העבר כך שיישאר בעבר ולא ימשיך איתנו להווה ולעתיד, ופותחים עצמנו לקראת חוויות חדשות ומקדמות. הסליחה והשחרור הם ממש עבודת ניקוי. בואו נצלול ונבין מה המשמעות של כעס וטינה ואיך הם משפיעים עלינו.
מה ההגדרה של כעס? כעס מוגדר כרגש משני, תגובה נפשית וגופנית לרגש אחר כגון עצב, פחד ו/או תסכול. לרוב הוא מופיע עם תחושת פגיעות או סכנה. הרבה פעמים כעס נוצר עקב לחץ או תוקפנות שחווה האדם. הוא יכול להשפיע על הדימוי העצמי ועל ההתנהגות שלנו.
ומה ההגדרה של טינה? טינה (קרויה גם מרירות) היא רגש שלילי, הנוצר כתגובה למאורע אמיתי או מדומיין שבו אדם חש כי נעשה עוול או חש חוסר צדק או השפלה. טינה יכולה להיווצר בעקבות חוויה שלילית החוזרת על עצמה, או חוויה שלילית שנצרבת בזיכרונו של אדם ומעצימה את הרגש הקשה שחווה. טינה נחשבת לרגש חבוי, והיא עשויה להעלות כעס פתאומי ובלתי מוסבר, רוגז, מחשבות כפייתיות על מושא הטינה או דחייה ממנו. הביטוי הפיזי של הכעס והטינה דומה ונוכל להבחין בשניהם בחלק או כל התופעות הבאות: חשיפת שיניים, סומק, כיווץ ידיים ושרירי גוף או כיווץ גבות. ובאופן חד משמעי ניתן לאמר ששניהם מכבידים עלינו ופוגעים באיכות חיינו.
מה ההבדל בין כעס לטינה?
- ממוקד או מתמשך – הכעס מתייחס יותר לאירוע נקודתי ואילו הטינה היא תחושת מרירות מתמשכת שנחווית כתקיעות. הכעס יכול ללוות אותנו לדקות, שעות או ימים ואילו הטינה יכולה ללוות אותנו לימים, שבועות, שנים ואף לחיים שלמים (חבל…כבד מאוד במזוודה).
- מודעות לרגש – את הכעס אנו מכירים ומבטאים לרוב בסמוך לאירוע ואילו הטינה היא הרבה פעמים נחבאת ולעיתים מסתתרת מאחורי מסיכה שגם המחזיק בטינה לא תמיד מודע לה. לכן במצב של טינה קשה יותר להתמודד איתה ולשחרר אותה ולעיתים הנזקים שלה מצטברים לכדי חולי וחוסר תפקוד.
- מושא הרגש – לפי רוברט סלומון, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת טקסס באוסטין, ההבדל בין כעס לטינה הוא שטינה מופנית לרוב לאנשים שבעמדת כוח או מעמד חברתי גבוה יותר, כעס מופנה לרוב כלפי אנשים שבעמדת כוח או מעמד זהה. ויש שאומרים שכעס יכול להיות מופנה לאו דווקא לאנשים (לדוגמה כלפי מצב פוליטי או מזג אוויר) ואילו טינה בהכרח תהיה מול בני אדם (יחיד או קבוצה).
מה קורה בגוף שלנו בעת חווית כעס וטינה?
כאשר אנו חווים תחושות קשות של כעס וטינה, ישנם מגוון תסמינים גופניים שמתעוררים בנו: פעילות הלב והריאות שלנו הופכת מואצת, זרימת הדם לשרירים מוגברת בכדי להגדיל כוח פיזי פוטנציאלי, כלי הדם שלנו מתרחבים, זרימת הדם לפנים גוברת וכך נוצרת הסמקה, הקול שלנו עולה, הפנים מתכווצות והאישונים מצטמצמים, מתח השרירים בגופינו גבוה, עולה בנו דחף לפעולה וחוסר מנוחה, יש שחווים קוצר נשימה, תנועות הגוף נוטות להפוך למוגזמות, ולעיתים מלווה בחוסר רצון או יכולת להירדם.
כאשר אנו יורדים לעומק התהליכים הפיזיים והגופניים שיוצרים תסמינים אלו אנו מופנים לאזור במוח שנקרא ה'אמיגדלה' שהינו חלק מהמערכת הלימבית שבמוח. החלק הזה במוחנו הינו הישרדותי, ונחשב לחלק הפרימיטיבי והקדום שבמוח. תפקידו, בין היתר, לאתר סכנות, לפעול אוטומטית ולקבל החלטות תוך שניות האם להילחם או לברוח (או לקפוא). במצב של זיהוי סכנה, האמיגדלה יוצרת רצף של תגובות וביניהם: פעילותה גורמת למתח רב בשרירים; במוח משתחררים חומרים כימיים בשם קטכולאמינים, אשר מעלים את רמת הסוכר במטרה לייצר אנרגיה; פעימות הלב מתגברות ולחץ הדם עולה, מה שגורם להסמקה; בהמשך משתחררים מוליכים עצביים נוספים, כמו גם ההורמונים אדרנלין ונוראדרנלין. רק עם חלוף תחושת הסכנה, הגוף מתחיל את הכנתו לקראת מנוחה.
קל להבחין שהתסמינים שאנו חווים בכעס מזוהים עם מצבים של סכנה ודחק. הגוף שלנו מגיב לכעס ולרגשות קשים כאל סכנה ומכניס את הגוף לכוננות חירום. זאת אומרת, שאדם שחווה המון כעס, שנאה, קנאה, פחד וכד' ברמה יום יומית הוא מבזבז כל כך הרבה אנרגיות על שיקום הגוף והרגעתו לאחר מצבי חירום רבים שמכניס את עצמו מבלי שאפילו מודע לכך. יתכן ואותו אדם מרגיש תשוש מאוד, חסר כוחות ואנרגיה, מתוסכל, וחסר מוטיבציה. וכעת, יוכל להבין גם מדוע ובע"ה לפעול לתקן ולהשיב את האנרגיה והפעילות התקינה לחייו.
המסקנה ברורה, נכון לנו וטוב לנו לסלוח. זו מתנה שבעיקר אנו נותנים לעצמנו. הגוף שלנו הופך להיות רגוע ונינוח יותר, כלי הדם מאוזנים, השרירים רגועים יותר, האנרגיה זורמת למקומות שאנו רוצים לנתב אותם, אנו מפיקים מעצמנו הרבה יותר, תחושת הסיפוק עולה, לרוב נלווית לה תחושת קלילות ונעימות בפנים. כמו שאמרנו, מתנה לעצמנו!
אז אחרי שהבנו שכדאי לנו לסלוח, נבחן למי כדאי לנו לסלוח רגע לפני יום כיפור ובכלל?
- להורים – כאמור המזוודות שלנו מתחילות בילדות, וחלקן קשורות לדברים ששמענו או הבנו מההורים שלנו. עם זאת, ככל שאנו גדלים והופכים בוגרים יותר, אנו מבינים שההורים שלנו עשו את הכי טוב שיכלו באותה העת. ממש כמו שהנחת היסוד ב NLP אומרת שבכל רגע נתון אנו עושים את הכי טוב שביכולתנו. ואם הפכנו אנחנו להורים או נהפוך בעתיד, אנחנו כבר לומדים שלהיות הורה זה תפקיד של 24/7 לכל החיים, וכן.. גם טועים בדרך. הידיעה הזו מאפשרת לנו לסלוח יותר בקלות ולצרף לסליחה שלנו גם אהבה וחמלה. כי כולנו עושים את הכי טוב שביכולתנו, גם ההורים שלנו שאולי טעו איתנו אבל הם אוהבים אותנו מאוד. ההבנה הזו מאפשרת לנו לסלוח ולשחרר הרבה יותר בקלות.
- לבן/ בת הזוג – בני הזוג שלנו הם הקשר הכי קרוב והכי מורכב עבורנו. יש במסגרת הזוגית המון ציפיות ותקוות ולעיתים גם אכזבות. כאשר יש זוגיות חזקה וטובה, נכון לשים את הדברים בפרופורציה, גם את המילה או הפגיעה והעלבון ולא לסחוב דברים לשנים ארוכות. ככל שמקדימים ללמוד זאת, הקשר הופך לחזק ויציב יותר, מושתת על אחווה ורעות. זו מתנה שתעניקו גם לכם וגם לבן/בת הזוג, וגם למשפחה שלכם שתיהנה מהשיפור ביחסיכם. האמור מתייחס למערכת זוגית שהיא מכבדת ואוהבת, שיש בה בטחון ומוגנות, ובה נכון לפרק את הכעסים ולהתמקד בטוב הקיים. (במצבים אחרים, מומלץ ללכת לליווי ולהחליט על ההמשך.)
- בני משפחה – רבות דובר על המורכבות שביחסים משפחתיים, זה יכול להיות בין אחים, או יחסי חמה-כלה, או בין גיסים/ גיסות וכד'. ההבנה שהחיים מפגישים אותנו עם אנשים מגוונים וקשרים שונים ונכון לבחור לחוות את הקשרים הללו בצורה מיטבית ככל שניתן. כאשר אנו באים עם פחות ציפיות לקשרים מורכבים, עם פחות אגו ויותר אהבה וחמלה – כך מוצאים את הקשרים טובים יותר. כאשר אנו חווים במשפחה קשרים טובים, שמאופיינים בבריאות ושמחה אנו מייצרים קשרים משמעותיים, בריאים ושמחים שמשפיעים עלינו ועל הסביבה בטוב. זה נכון שלעיתים בקשרים מורכבים במשפחה יכולה להיזרק מילה או ליצור ריחוק או אפילו נתק. כל אלו נפוצים ושכיחים ואין הכוונה להגיש את הלחי השניה אלא לבחור גישה ופרשנות שמקדמים אותנו לצד מעשה והתנהגות שישמרו עלינו. אם קשר אם אדם מסויים פוגע בנו, אולי נכון לשמור על המרחק הבריא (התנהגות), אבל יחד עם זאת, לשחרר ולסלוח (גישה). ובכל בעצם להעניק לגוף את המתנה של הרגיעה והאיזון.
- לחברים וקרובים – בקטגוריה הרחבה הזו אפשר למצוא חברים קרובים ורחוקים, שכנים, מכרים ועוד. לרוב ככל שהמעגל רחוק מאיתנו כך הציפיה, הכעס והפגיעה קטנים. אבל שכן יכול ליצור קושי רב בחיינו או אפילו תגובה ברשתות מאדם רחוק מאיתנו יכולה להכאיב. המטרה שלנו לסלוח, לשחרר את המשקל הכבד מהמזוודה שלנו ולהמשיך הלאה. תוכלו לעצור לרגע, להתבונן על הסיטואציה ממרחק, ולהחליט מה נכון לכם בסיטואציה הזו, איך נכון לכם לשחרר אותה ואת האדם מהצד השני. זכרו, המתנה היא עבורכם.
- לעמיתים – הרבה פעמים בין עמיתים יש תחרות סמויה או גלויה ולעיתים יש חילופי מילים ודברים שמשאירים טעם מר. ההבנה שכל אחד עושה הכי טוב לעצמו, בלי קשר אלינו – מרגיעה. תבינו שלאף אדם אין מטרה להזיק לאחר, פשוט הם רוצים להיטיב עם עצמם. מתוך הידיעה הזו קל לנו הרבה יותר להירגע ולקבל את הסיטואציה, לסלוח ולשחרר.
- לעצמנו! – פעמים רבות כעס שמופנה החוצה, מקורו בכעס כלפי עצמנו. אנשים רבים שעסוקים במריבות והתנגחויות בעצם מתהלכים בעולם עם תחושה של אכזבה מעצמם. אילו אנשים שאולי חשים תסכול ממשהו שאמרו או עשו, או ממשהו שלא אמרו ולא עשו והיו אמורים לדעתם לעשותם – זה הזמן לשחרר. אתם כבר יודעים שאתם עושים את המיטב, ואת העבר אין לשנות, תוכלו לכוון לעתיד ופשוט לשחרר את מה שאין ביכולתכם לשנות, ולשנות את מה שתוכלו בעתיד ולהרגיש טוב עם עצמכם. לקבל ולאהוב אתכם זו מתנה כל כך חשובה עבורכם, בכל יום בשנה.
- לכל השאר – אם לא מצאתם את מושא הכעס שלכם ברשימה שמעל, הכניסו אותו לכאן. כל אדם/ סיטואציה / קושי – שפגשתם, שהכעיס או מכעיס אתכם, אפשרו לכעס הזה לצאת מגופכם ולא לנהל אתכם יותר. דעו שאין טעם בכעס, הוא לא מקדם ולא מועיל עבורנו.
למה קשה לאנשים לשחרר ולסלוח?
לאנשים רבים קשה מאוד לסלוח והם מציגים טיעונים רבים ואפילו די נכונים. הבעיה היא המחירים שהם משלמים על כך. הכעסים שלנו הולכים וגדלים ומתעצמים והופכים לטינה שמנהלת אותם ומשפיעה על הרגשות שלהם, על מצבם הבריאותי, על מצב הרוח שלהם ועוד…
נלסון מנדלה, נשיא דרום אפריקה לשעבר וזוכה פרס נובל לשלום אמר את המשפט הנפלא הבא: "טינה היא כמו לשתות רעל ולצפות שהאויב שלך ימות". הגיע הזמן להפסיק להכניס רעל לגוף, ולנקות ממנו את כל מה שלא מקדם אותנו. הנה כמה סיבות נפוצות ששמעתי על 'למה לא לסלוח' והתגובות שנתתי עליהם. למה זה כל כך חשוב? כי השלב הראשון בסליחה, הוא לרצות לסלוח.
- "לא מגיע לו שאסלח לו" – פגשתי אנשים רבים שמציגים את הטענה הזו, שאדם אחר עשה מעשה או התנהג בצורה כל כך לא יפה שלא מגיעה לו הסליחה שלהם. נכון, יש מקרים שאנשים באמת התנהגו בצורה לא טובה. אבל האם זו סיבה להמשיך לשתות רעל? האם זו סיבה להזיק לגוף שלנו? לנפש שלנו? כעת, לאחר שהבנו כמה הגוף שלנו מתאמץ וחווה את הקושי של הרגש הקשה, הבנו גם שהמתנה של הסליחה היא בראש ובראשונה לעצמנו. כאשר אנו מנתקים את האדם עם המעשה הלא טוב מאיתנו, זה מפסיק לנהל אותנו. אנחנו מפסיקים לחיות את העבר ואת מה שקרה לנו מול אותו אדם. וברגע שמחליטים לשחרר זה כבר לא שלנו. וזו מתנה מופלאה עברונו.
- "אני איתה גמרתי" – זה נכון שיש אנשים שכבר לא בחיים שלנו המון שנים. אולי למדנו איתם בעבר, או התחברנו איתם, או גרנו איתם – וכעת כבר לא, הם כבר לא חלק מחיינו. אבל, אם עדיין כל אזכור או דבר יעלו בכם את חוויית הפגיעה, גם אם חלפו שנים מאז, אז אתם עדיין חיים וגרים 'איתה'. אז תנו לעצמכם את המתנה הנפלאה הזו ושחררו את העבר מכם. לא חייבים לחזור להתראות או לדבר בטלפון או לגור ביחד. בעצם תהליך הסליחה, אתם כבר לא נותנים לצד האחר כוח עליכם. ומחזירים את הרוגע והשלווה לתוככם.
- "אם לא אכעס אני עלול להיפגע שוב" – הרבה אנשים מרגישים שעצם זה שהם כועסים הם "חיים", הם "מרגישים". הם אפילו מרגישים שעצם הכעס מגן עליהם ומזכיר להם את מה שקרה כדי שלא ייפגעו שוב. מעניין… הטענה אליהם היא שלא צריך לחוות את הכעס יום יום שעה שעה, במטרה למנוע אותו פעם אחת שאולי תקרה בהמשך. מי שחי את הכעס ביום יום משלם מחיר מאוד כבד ולא כדאי. במקום לחוות קשת רגשות נפלאה ומקדמת (שמחה, אושר, התרגשות, אהבה ועוד) הם בוחרים ברגש של כעס כדי להרגיש קיימים, והם מגדילים אותו מיום ליום ושמים עליו פוקוס. ואנחנו כבר יודעים ב NLP שיש הנחת יסוד שאומרת שמה שאנו מפנים אליו את האנרגיה שלנו – רק הולך וגדל. בטוח שלא התכוונו להגדיל את הכעס והטינה בחיינו ולפגוע בבריאותנו. תבחרו על מה לשים את הפוקוס שלכם, תגדילו את מה שתרצו לראות עוד ועוד בחייכם, תבחרו בעצמכם, בבריאות שלכם, בשלווה שלכם, ושחררו כל מה שמיותר לכם. אתם כל כך ראויים לזה.
- "גם ההוא לא סלח לי, אז למה שאני אסלח למישהו אחר?" זו נקודה חשובה, מכיוון שראשית דבר היא, שכולנו רקמה אנושית אחת שלמה. כולנו משפיעים על כולנו, וחולקים שמחה ועצב ועוד כי אנו קשורים זה בזה. וכולנו אנושיים, וכולנו טועים, וכולנו רוצים שיסלחו לנו. כאשר אנו ניגשים לסלוח לאדם אחר, אנו כבר מבינים שגם אנחנו יכולים לטעות בדיבור, במחשבה, במעשה. וכמו שכל אחד מאיתנו רוצה שיסלחו לו כך גם נכון וראוי שאנו נסלח לאחרים. יש התאמה בין איך שאנו נוהגים כלפי אחרים לבין איך שנוהגים איתנו. בואו נתחיל בזה שנסלח לאחרים ואז בע"ה יסלחו גם לנו והמעשים הלא טובים יתנתקו וישתפרו.
לסיכום, חשוב לזכור, כי כעס הוא רגש לגיטימי וחיוני. חשוב לנו להרגיש את כל מגוון הרגשות ולתת להם מקום. הכעס מאפשר לנו לבטא את עצמנו, לפתח אסרטיביות, להשיג את הדברים שחשובים לנו, לאפשר לנו להרגיש, לשחרר רגש ולצמוח לרגש הבא ועוד. זה שימוש מיטבי בכעס. המאמר שלנו עסק בכעס שאינו מיטבי ומקדם עבורנו, אלא בכעס מתמשך, שהופך לטינה ומשפיע עלינו גופנית, פיזית ונפשית ומוריד את שביעות רצוננו ואיכות חיינו.
רגע לפני יום כיפור (ולא רק בו, כל יום הוא יום מצוין לסלוח ולבקש סליחה), עשו סליחה בליבכם, או מול אנשים ספציפיים בחייכם, או אפילו במחשבתכם. וכך תכנסו לשנה החדשה נקיים, בריאים ורגועים.
שלך,
סימה חבה,
מנחה מוסמכת ב NLP בשילוב ארומתרפיה
054-6768032